הקול היהודי

מגזין סוף השבוע

גיליון פרשות ויקהל - פקודי

תוכן העניינים

קריאה ולימוד
כתבה מרכזית

חזון אידיאולוגי: מדינת התורה כאלטרנטיבה של חירות וקדמה

התהום שבין איראן לממלכת כוהנים

ביום שבו ישקוט שאון התותחים והאיום הביטחוני הקיומי יוסר - עם השלמת הניצחון על איראן ושלוחיה - ישוב עם ישראל לעסוק בשאלה הגדולה באמת. ניתן להניח שבניגוד למה שנדמה מוקד הוויכוח הציבורי יחזור בעוצמה אל מלחמת הזהות הפנימית. אחד מהפחדים שהשמאל ינסה להעצים יהיה סביב השאלה: "האם ישראל תהפוך לאיראן?"

כפי שתיארנו, ההשוואה הזו אינה רק מופרכת, היא הפוכה למציאות. בין ישראל לאיראן האסלאמית, המקדשת את המוות והדיכוי, לבין ישראל היהודית, המקדשת את החיים והחירות, פעורה תהום ערכית ורוחנית. עלינו לשאול ביושר: האם דמותה של המדינה האידיאלית, זו שצועדת ברוח התורה, כבר מנוסחת ומוכנה להפעלה?

דובר

הרב עדו רכניץ

מתוך הכתבה

"איראן היא מדינה שמקדשת את המוות, התורה מקדשת את החיים... העולם המערבי, בניגוד למה שאולי לפעמים נדמה לנו, צמא לבשורה רוחנית מוסרית. היום המערב נמצא במשבר, יש שם ריקנות."


מנהטן ומגזין
מבט עולמי

יהדות מנהטן ואתוס ההיג'רה האסלאמי

גורלם של יהודי ניו יורק לאור האתוס של זוהראן ממדני

מאת: הרב אליצור סגל

ראש עיריית ניו יורק החדש, זוהראן ממדאני, מאמץ את אתוס "ההיג'רה" האסלאמי. במאמר היסטורי ועכשווי כאחד, חוזר הרב אליצור סגל לחורבן יהודי א-מדינה, ומעלה שאלה מטרידה: האם גורל דומה אורב ליהודי העיר?

נרטיב הוא הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו. כלומר - מה שאנחנו מאמינים שעברנו. מתוך הנרטיב נבנה האתוס. הנרטיב של ממדאני הוא שמוחמד היה מהגר שנרדף בעיר הולדתו מכה, ומשם התקבל בברכה במדינה. על בסיס זה הוא מבשר בשורות טובות למהגרים.

הרב אליצור סגל

"חובתנו כיהודים, לזכור מה צריך להיות הנרטיב שלנו לאירועים שמתאר ממדני ומתוך כך עלינו לגזור את האתוס שלאורו על היהודים לפעול... לאור האתוס של ממדני – האם גורלם של יהודי ניו יורק יהיה כגורלם של בני קוריט'ה שהושמדו, או שמא רק כגורלם של בני קינוקע שגורשו?"


ביטחון ואסטרטגיה
אסטרטגיה ביטחונית

קו הליטני כגבול הריבונות האופטימלי

"טופוגרפית וביטחונית הגבול היה צריך לעבור מזמן לליטני"

שנתיים וחצי זועק עמיעד כהן, מנכ"ל המרכז לחירות ישראלית, על כך שרק העברת הגבול מעבר לליטני תוציא את ישראל מטרפת הסבבים בלבנון. שיחה אקטואלית עם מבט ליום של אחרי המלחמה - וכיצד השמאל כלוא בתוך מבוך מוסרי שרק תפיסה אמונית יכולה לפתור.

"אני טענתי שיש לנו שתי אפשרויות. או מלחמת לבנון השלישית, או מלחמת לבנון האחרונה. כדי להגיע לאותה מלחמה 'אחרונה', התוצאה הסופית חייבת להיות מוחלטת: לפרק את חיזבאללה מנשקו. הבסיס להכרעה נשען על אחיזה בשטח המקנה יתרון טופוגרפי."

עמיעד כהן

מנכ"ל המרכז לחירות ישראלית

"מדינת ישראל צריכה גבול טריטוריאלי בר הגנה כמו קו התלים ברמת הגולן, שהציל את מדינת ישראל ב-1973. קו הליטני הוא אופטימלי לדבר הזה. הגבול היום הוא לא בר הגנה."


בניית המשכן
פרשה בכותרות

סוד המחשבה המנחה את המעשה במשכן ובחיים

פרשות ויקהל פקודי – מתכנון לביצוע

אחרי ההכנות והתכנונים – בפרשות שלנו עוברים לביצוע. משה מקהיל את בני ישראל, ומצווה קודם כל על השבת. בני ישראל נקראים לתרום, והתרומה מופלאה עד שצריך לעצור את העם. משה מכנס את בעלי המלאכה והעבודה יוצאת לדרך.

בציווי על הקמת המשכן – המשכן מתואר בפנים החוצה: בתחילה כלי המשכן (הארון, השולחן), ואחר כך – קרשי המשכן. בפרשות שלנו, בהקמה, הסדר הוא הפוך: בתחילה מדברים על מבנה המשכן, ואחר כך מתוארת בניית הכלים. סדר זה מתאים להבדל שבין מעשה למחשבה.

הרב יוסי אליצור

"במחשבה – אנחנו חושבים קודם על התוכן, ואחר כך על המסגרת; במעשה – אנחנו מתחילים בבניית המסגרת ואחר כך מגיעים אל התוכן. זהו 'סוף מעשה במחשבה תחילה'."


התמודדות ואמונה
דעות

או שאומרים תודה לה', או שנתפסים השרירים בדרך לממ"ד

מאמר הודיה לה' קיומית

מאת: יוסף רוסו

הפער בין גן עדן לגיהנום מעולם לא היה קטן יותר. בזמן שישראל מפרקת את האיומים הקיומיים הכי גדולים שהיו לה, הרשתות החברתיות מתמלאות בני אדם תבוניים שקורסים אל תוך סבל אישי שעוסק ברצינות גמורה בגזל של כוס הקפה שלו.

אנחנו רואים מחיקה של תשתיות הרשע בעזה, מערכה שמשתקת את חיזבאללה, וישראל הקטנה מפרקת במו ידיה את אימת המזרח התיכון. ובכל זאת, יש כאן פרדוקס קורע לב של אנשים מנותקים שקורסים מול חוסר נוחות זמני. זוהי חשיפה של תרבות האינדיבידואל בשיאה.

יוסף רוסו

"ההודיה לה' היא השריר שמוציא את האדם מעצמו. היא מחברת אותו להקשר הרחב, למשפחה, לעם ולנצח... הראייה האמונית היא המפרידה בין אדם שקורס אל תוך החרדה שלו, לבין אדם שרואה את התמונה הגדולה."


פריחה במדבר
טבע וטיולים

שעתו היפהפיה של הדרום

חורף עתיר משקעים יצר תופעת טבע מרתקת בנגב

מתי בפעם האחרונה נסעתם על כביש 40, מבאר שבע ועד מצפה רמון, והנוף שליווה אתכם משני צידי הכביש היה עמוס בעשב ירוק? שנת 2026 מביאה איתה בשורה משמחת לאוהבי המדבר. בזכות חורף רווי במשקעים ושיטפונות, הנגב חווה התעוררות אקולוגית שמתרחשת רק אחת לכמה שנים.

החל מערוצי נחלים שנראים כמו ערבות מונגוליות ועד לבורות מים מלאים - זה הזמן לארוז פק"ל קפה ולרדת דרומה, רגע לפני שהחום מעלים הכל. רשות הטבע והגנים ממליצה במיוחד על נחל עובדה ושדה בוקר.

מתנאל מיה

איש טבע

"נראה שקו המדבר קצת הדרים. כמות המים שנספגה בערוצי הנחלים ועל הגבעות יצרה שפע יוצא דופן של צומח... אלו הימים הכי יפים של המדבר."

הישארו מחוברים לקול היהודי

הירשמו עכשיו וקבלו את הכתבות, העדכונים והפרשנויות הטובות ביותר ישירות אליכם.